החוויה שלנו בשייט מתאילנד ללאוס בסירה איטית
כשהגענו לדרום-מזרח אסיה ידענו שנרצה לעשות כמה שיותר מעברים יבשתיים (מסיבות שיפורטו בהמשך). לקראת המעבר מתאילנד ללאוס ביררנו על אפשרויות ונתקלנו בסירה האיטית, או בשמה הלועזי – Slow Boat.
החוויה שלנו היתה מדהימה לאורך כל הדרך ובגלל זה החלטנו לכתוב על זה מאמר שלם. המידע שמצאנו באינטרנט כולו מלפני הקורונה, ששינתה הרבה, והיה מאוד מיושן ולא עדכני. בסוף החלטנו לקחת צ׳אנס עם החוויה וזה לגמרי היה שווה כל רגע!
כמה ימים לפני השייט מתאילנד ללאוס, לירז שברה את הרגל… וזה אחרי שכבר סגרנו את השייט והדירה בלואנג פראבנג. בדיעבד גם מהבחינה הזו הבחירה היתה טובה ונוחה יותר מטיסה.
למה לקחת שייט מתאילנד ללאוס בסירה איטית?
יש כל מיני סיבות שבגללן תעדיפו שייט על פני טיסה ויכול להיות שחלקן ידברו אליכם וחלקן לא, אנחנו רק יכולים לשתף מהניסיון האישי שלנו ולתת זווית שונה לדברים שאולי תעזור לפתוח את הראש לאפשרויות וחוויות חדשות.
הנה הסיבות שלנו לקחת את השייט מתאילנד ללאוס על פני טיסה, אוטובוס או כל אמצעי תחבורה אחר – ספציפית במעבר מצפון תאילנד – צ׳אנג מאי, פאי או צ׳אנג ראי – ללואנג פראבנג בלאוס.
קודם כל, קצב המסע. הקצב מאוד איטי, אפשר ממש להנות מהנוף והטבע המטורף שמסביב ולספוג את החוויה בקצב אחר לגמרי. מדובר בחוויה שונה לגמרי מכלי תחבורה אחרים שבהם בדרך כלל המטרה היא להגיע מיעד אחד לשני במהירות האפשרית.
כשרואים את הנופים לאורך השייט אי אפשר לרצות להזדרז ולהגיע ליעד, הרוח נושבת לאורך כל הדרך ולרגע שוכחים שאתם במזרח הלח והחם.ישם הרים ירוקים, צוקים ענקיים, באפלו ופרות, דייגים בסירות קטנות ומה לא.
בנוסף, בשייט היקר יותר (מיד נפרט) יש עצירות והנסיעה משולבת עם טיול. עוצרים בכפרים ורואים איך המקומיים חיים, בלי חשמל אבל עם המון חיוכים. ולקראת סוף המסע עוצרים במערות פאק הו (Pak Ou Caves), נקודה שבכל מקרה כנראה שהייתם מפליגים אליה מלואנג פראבנג כי מדובר באחת האטרקציות הידועות.
סיבה נוספת היא אנשים. אתם שטים במשך יומיים עם קבוצה של אנשים שמתחילים כזרים גמורים ומסיימים עם היכרות טובה שיכולה להמשיך גם אחרי השייט. מי שאוהב להכיר ולדבר עם אנשים מכל העולם – זו דרך מעולה.
למה לא טיסה?
יש כמה דרכים לעבור מתאילנד ללאוס. המהירה ביותר היא טיסה ויש טיסות מכל שדות התעופה בתאילנד. אנחנו אישית מעדיפים לצמצם התניידות בטיסות כשאפשר מכמה סיבות:
- סביבתית: טיסות מזהמות ואנחנו מעדיפים להשתמש באלטרנטיבות כשאפשר. לנו זה חשוב כנוודים כי אנחנו עוברים המון ממקום למקום וזו החלטה שלקחנו אחרי שהבנו כמה אנחנו תורמים לנזק הסביבתי שטיסות גורמות.
- כלכלית: טיסה היא בדרך כלל האופציה הכי יקרה. גם אם מדובר בטיסת לואו קוסט.
- ציוד: כשעוברים בטיסה צריכים לצמצם במשקל ככל האפשר. במעבר יבשתי זו לא בעיה, אפשר לקחת יותר דברים מבלי לחשוב על המשקל של המזוודות. אפשר לקחת אוכל, כלי מטבח (סכין שף בטיסה זה לא רעיון טוב) ועוד.
- זמן: הטיסה עצמה אמנם קצרה אבל אם לוקחים בחשבון את הזמן שלוקח להגיע מהעיר לשדה התעופה, לעבור את האבטחה, צ׳ק-אין, המתנה לטיסה, לחכות למזוודות ושוב לנסוע מהשדה לעיר - זו כבר לא האופציה הכי מהירה ובטוח לא הכי נוחה.
- ילדים: אם אתם מטיילים עם ילדים שייט זו אטרקציה בפני עצמה ואחת מאוד מיוחדת. זו לדעתנו אופציה הרבה יותר נוחה מטיסה מכל הבחינות.
מתחילים את המסע: חציית הגבול מתאילנד ללאוס
המסע מתחיל בצ׳אנג מאי ובדרך כלל המסלול הזה רלוונטי אם אתם כבר נמצאים בצפון תאילנד. מצ׳אנג מאי לוקחים אוטובוס או רכב פרטי (לפי התקציב שלכם) לעיירת הגבול שנקראת צ׳אנג קחונג (chiang khong) ומשם חוצים את הגבול לעיירה בצד של לאוס שנקראת הואי שאי (huay xai).
משם עושים נסיעה קצרה בטוקטוק למקום שממנו הסירות מפליגות, ועולים לסירה האיטית.
יש אנשים שמעדיפים לנסוע מצ׳אנג מאי לצ׳אנג ראי, להישאר שם לילה ואז למחרת בבוקר להתחיל את המסע לגבול טריים ורעננים. אנחנו נסענו מפאי ישירות לצ׳אנג קחונג (נסיעה של 9 שעות!) עם רכב פרטי ונשארנו לילה בצ׳אנג קחונג קרוב לגבול. ככה צמצמנו את המסע משמעותית ובכל מקרה לא תכננו לעצור בצ׳אנג ראי כי ביקרנו בה בעבר. אז לילה בעיירת הגבול היא גם אופציה מעולה למי שמעדיף להתחיל את המסע מוקדם בבוקר.
איך בוחרים סירה איטית לשייט מתאילנד ללאוס?
יש שתי אפשרויות עיקריות לסירות האיטיות שיוצאות ממעגן הסירות בצד של לאוס: שייט בסירה ציבורית (אוטובוס צף) ושייט תיירותי בסירת Luxury.
הסירה הציבורית
הסירה הציבורית היא בגדול כמו אוטובוס שט. מדובר בסירה שחיברו אליה מושבים של וואן, יכולה להכיל עד כ-100 איש צפופים ודבוקים אחד לשני כמו בקופסת סרדינים. סיפורי הזוועה ששמענו על הסירות הציבוריות כמעט והורידו אותנו לגמרי מהשייט, מאנשים מעושנים ושיכורים ועד לבתי שימוש מלוכלים שאי אפשר לנשום בהם.
בסירה הציבורית אתם דואגים להכל. תצטרכו לדאוג למעברים מהגבול לסירה ומהסירה ללואנג פראבנג, לדאוג למלון בפאק בנג (נקודת העצירה בלילה הראשון), לדאוג לאוכל ושתייה, לדאוג שלא יגנבו לכם את התיקים… בקיצור לדאוג.
בנוסף לזה בסירה הציבורית אין עצירות בכפרים ובמערות. נטו נסיעה באוטובוס רק למשך יומיים. אם היינו רווקים אולי היינו שוקלים את זה כי היתרון היחידי בסירה הציבורית הוא המחיר. 30-40$ לאדם, תלוי באם רוכשים כרטיס מהגבול או ישירות ממעגן הסירות. זה לא כולל את העלויות של הנסיעות לסירה וממנה, לילה במלון בנקודת העצירה בפאק בנג, והגעה למלון וחזרה ממנו.
שייט בסירות ה-Luxury
לא מדובר בספינות פאר 5 כוכבים עם בריכה וצוות בידור, אבל יחסית לסירה הציבורית הן לגמרי Luxury.
מדובר בסירות באותו הגודל של הציבוריות עם עשירית מכמות האנשים. בסירה שלקחנו היה אזור ישיבה עם כסאות נוחים, אזור עם ספסלים ושולחנות ואזור עם שתי מיטות (שעליהן השתלטנו מיד – בכל זאת, שני ילדים ורגל שבורה). הסירה מאוד מרווחת והשירותים היו מצוחצחים ואפילו עם אסלה רגילה, ולא חור ברצפה.
השייט כולל ה-כ-ל. אוספים אתכם מהמלון שלכם בצ׳אנג קחונג וסוחבים לכם את כל הציוד, עוזרים עם המסמכים ומדריכים אתכם במעבר הגבול, לוקחים אתכם מהגבול עד הסירה ובסירה עצמה השייט כולל מדריך צמוד דובר אנגלית, ארוחת צהריים, מים קרים ופירות חופשי, קפה ותה ונשנושים קלים.
יש חבילות שכבר כוללות בתוכן את המלון בנקודת העצירה בפאק בנג עם ארוחת בוקר, והנסיעה למלון ובחזרה ממנו לסירה. ניתן לבחור מלונות מכמה אופציות בתקציבים שונים וזה תלוי בחברה שאיתה תקחו את השייט.
כשהתחלנו לברר היה לנו די ברור שזה או האופציה הזו – או טיסה. בדקנו עם 3 החברות הידועות: הראשונה נקבה מחיר של 200$ לא כולל מלון בנקודת העצירה, השנייה הפסיקה לצאת להפלגות בעקבות הקורונה והשלישית יוצאת רק להפלגות פרטיות בעלויות של 1,000$ ומעלה.
כמעט והתייאשנו עד שמצאנו סרטון יוטיוב שגילה לנו את האופציה הרביעית שלה חיכינו. Nagi Of Mekong…
הבחירה שלנו - Nagi Of mekong
אחרי חיפושים רבים נתקלנו בסרטון יוטיוב שהופיעה בו שם החברה. אחרי שמצאנו את האתר יצרנו קשר בוואטספ ושאלנו (המון) שאלות. נפגשנו באנגלית טובה, המון סבלנות ומענה לשאלות שזה כבר סימן טוב מאוד. לפני הקורונה החברות היו יוצאות לשייט כמעט בכל יום, אבל לאוס רק התחילה להתאושש והסירות יוצאות פעמיים בשבוע – ורק במידה ויש מספיק נוסעים.
שמרנו על קשר עם החברה עד שהודיעו לנו שהשייט יוצא בתאריך שרצינו. כשהכוכבים מתיישרים לפעמים ודברים מסתדרים זה סימן שצריך ללכת על זה, ולמרות שעדיין לא היינו בטוחים אם החוויה תתאים עם הילדים ועם הרגל השבורה – יצאנו לדרך!
השייט מתאילנד ללאוס עולה 160$ לאדם (ילדים לא משלמים) וזה כולל את המלון בנקודת העצירה עם ארוחת בוקר ואת כל המעברים ממקום למקום, מהמלון בצ׳אנג קחונג – ועד פתח הדלת בלואנג פראבנג.
יש חבילות עם מלונות שונים ואפשר גם לסגור רק את השייט ולקחת מלון עצמאית בנקודת העצירה, למרות שהמלון שסגרו לנו היה מעולה ומדובר בלילה קצר מאוד. תוכלו לקרוא עוד פרטים באתר של השייט שבחרנו ובחלק הבא של המאמר נפרט את כל המסלול.
מסלול השייט מצ׳אנג קחונג ללואנג פראבנג
היום הראשון
אנחנו החלטנו לאתגר את עצמנו בנסיעה רצופה ברכב פרטי מפאי ועד לצ׳אנג קחונג. נסיעה של 6-7 שעות שארכה 9 שעות עם הפסקת צהריים ועצירות פיפי לילדים. חוויה עוצמתית ומאתגרת בפני עצמה שנרחיב עליה כנראה בעתיד בפוסט אחר.
סגרנו את המלון בגבול דרך החברים מנאגי (כדי לקצר ככה נקרא לאנשי הצוות מהשייט). כשהגענו למלון בצ׳אנג קחונג בערב, כבר חיכו לנו מסמכים למעבר הגבול שהשאירו לנו החברים מנאגי, עם הסבר מה למלא ואיפה, כדי שנמלא יום לפני ולא נתעכב במעבר הגבול. בבוקר לקחנו לנו את כל המזוודות ולקחו אותנו בוואן מרווח וממוזג מהמלון – ועד למעבר הגבול בין תאילנד ולאוס.
את המזוודות שלנו לקחו אל מעבר לגבול בעגלה ונציג של נאגי חברותי ודובר אנגלית פגש אותנו שם, הדריך לאן צריך ללכת ומה צריך לעשות. היציאה מתאילנד והכניסה ללאוס עברה בקלות ובמהירות, בעיקר בזכות העזרה וההכוונה של החברים מנאגי.
אחרי שעברנו את הגבול בהצלחה אסף אותנו וואן נוסף עד למתחם מעגן הסירות בכפר Huay Xai. שם עלינו על הסירה וגם פגשנו את המדריך שהפך לחבר טוב – דאו. תשמעו עליו עוד המון בהמשך.
היום הראשון הוא שייט של כ-7 שעות מ-huay xai ל-pak beng. את המשך הבוקר העברנו במשחקים, צביעה ומוזיקה, עד לארוחת צהריים טעימה שכללה סטיקי רייס (המאכל האהוב על מילי), דג מטוגן, מרק דלעת, מוקפץ עם ירקות ועוד.
אחרי ארוחת הצהריים עצרנו בכפר קטן ופגשנו את המקומיים שחיים שם, דאו סיפר לנו על חיי הכפר, בלי חשמל, עם המון בעלי חיים, עם מים שמגיעים ממעיין סמוך, כשכל המחייה שלהם מגיעה מהאדמה ומהנהר.
אחרי כמה שעות נוספות של הפלגה ושקיעה מהפנטת הגענו לנקודת העצירה. כפר קטן בשם פאק בנג (Pak Beng) שם לקחו אותנו עם טוקטוק למלון. אחרי שינת לילה טובה וארוחת בוקר טעימה, אספו אותנו בחזרה ליום השני בסירה.
היום השני
יצאנו להתחיל את היום השני של השייט, ומיד שמנו לב לשינוי בנוף. ככל שמתקרבים יותר ללואנג פראבנג פוגשים הרים גבוהים יותר, וירוק כל כך ירוק שאי אפשר להוריד ממנו את העיניים. לשבת ולהתמוגג מהנוף לאורך כל הדרך היתה אחת החוויות וסיבה מעולה לבדה לקחת את השייט.
עצרנו בכפר נוסף שבו המקומיים סורגים צעיפים ומכינים שרשראות כדי למכור לתיירים העוברים ושבים.
שוב העברנו את הזמן בסירה, בשיחות עם זרים, פלסטלינה וצבעים, משחקים ושירים ושינה מדי פעם. ארוחת צהריים נוספת שאחריה עצרנו לאסוף את האישה והילדים של הנהג בסירה. מילי היתה מאושרת שסופסוף יש ילדים נוספים לעשות איתם טרור בסירה. דאו התחבר לליאם והחזיק אותו המון לאורך הדרך.
העצירה האחרונה היתה במערות פאק הו, מערות שבהן מונחים אלפי פסלוני בודהה שהעוברים ושבים מניחים כמנחה, מורדי ומילי טיפסו את המדרגות עד למקדש העליון בו מסתתר פסל בודהה מוזהב בתוך מערה חשוכה, וחזרנו לסירה.
בסוף היום השני, בסביבות 6 שעות הפלגה נוספות, הגענו למתחם הסירות בלואנג פראבנג ומשם לקחו אותנו בוואן נוסף עד לפתח ה-airbnb שלנו – ונפרדנו מדאו ומהצוות.
סיכום השייט עם נאגי
החוויה היתה מדהימה, הרגשנו שדואגים לנו לכל פרט קטן מהרגע הראשון ועד האחרון. דאו היו שירותי ומדהים, האנגלית שלו טובה ומרגישים שבאמת אכפת לו מהחוויה של אנשים. הוא הפך לחבר טוב ואפילו יצאנו ביחד בלואנג פראבנג ופגשנו את אשתו והילד שלו. הוא עזר לנו כשחיפשנו מוניות, פרטים לגבי אורטופד לרגל של לירז, הארכת ויזה – הכל. והכל מתוך נדיבות ורצון לעזור מבלי לבקש שום דבר בתמורה.
אם אתם נמצאים בלואנג פראבנג אנחנו ממליצים בחום לדבר איתו בכל מה שתצטרכו. הוא חי שם ומחובר לכל מקום וישמח לעזור. וואטספ: 856-20-9955-9858+
הוא עובד עם חברת השייט כמדריך פרילנס אבל בכל מקרה אנחנו ממליצים גם על הנאגי מכל הבחינות. מחיר מעולה יחסית למתחרים, דואגים לשירות מעולה והשייט עצמו – אם הגעתם עד לכאן כבר הבנתם שהתאהבנו בחוויה.
טיפים ומה לארוז לשייט איטי של יומיים מתאילנד ללאוס
ועכשיו לכמה טיפים פרקטיים למסע:
- בסירה עצמה יש שתי מיטות, תשריינו אחת מהן מיד זה המקום הכי נוח בסירה! הן ממוקמות בסוף הסירה שזה המקום הרועש יותר, אבל לא כזה נורא - ושוב - מאוד נוח! ובכל מקרה תוכלו לתפוס ספסל לארוחת הצהריים.
- אם רכשתם סים תאילנדי הוא יעבוד לפחות לאורך היום הראשון. ביום השני אין הרבה קליטה עד אזור הצהריים, וגם אז הסים התאילנדי יפסיק לתפקד אם אין לכם חבילת נדידה מיוחדת. תוכלו לקנות סים מקומי בלואנג פראבנג.
- המזוודות יהיו אתכם בסירה אז ניתן עדיין להגיע אליהן במידה ותצטרכו משהו, אבל עדיף לארגן את מה שצריך בתיק גב כי המזוודות מסודרות אחת על השנייה ויכול להיות ששלכם תהיה בתחתית.
- קחו ז׳קט. בשעות הבוקר המוקדמות יכול להיות קריר במיוחד כשיש רוח. באמצע היום כבר נהיה ממש חם אז תכינו קרם הגנה ומשקפי שמש ועדיין תלבשו קצר מתחת.
- ייר טואלט. במזרח הבידה מאוד נפוץ אז במיוחד בסירה שאין בה לאן לזרוק את הנייר… לא תמיד היה נייר וכשכן הוא היה ״נייר לטש״, אז תביאו גליל מפנק לכל מצב שלא יהיה!
- נשנושים. בסירה יש ארוחת צהריים, היו בננות, קרקרים מלוחים, קפה ותה ומים חופשי. מעבר לזה מומלץ לקחת משהו לנשנש בבוקר של היום הראשון ולאורך היום. בערב תוכלו לאכול בפאק בנג (יש שם רחוב קטן עם אוכל רחוב ומסעדות בבתי המלון) וביום השני אוכלים ארוחת בוקר במלון, צהריים בסירה וערב תוכלו לאכול כשתגיעו ללואנג פראבנג. אם זה לא יספיק לכם - קחו נשנושים לדרך!
טיפים לשייט מוצלח עם ילדים
- אחד הדברים שהדאיגו אותנו זה העובדה שנהיה בשייט של 6-7 שעות בכל יום, בלי טלוויזיה ומעט אינטרנט, עם ילדה סקרנית וחסרת סבלנית ותינוק בן חצי שנה. בקצרה: זה בכלל לא היה קשה כמו שחשבנו שיהיה, ואפילו ממש ממש כיף!
- למילי לקחנו ערכה עם צבעים, דפים ריקים, פאזל, מדבקות וספר או שניים. כשזה הפסיק להעסיק אותה השמענו לה סיפורים לילדים בפודקאסט באוזניות. רצוי להוריד למכשיר מראש למקרה שלא יהיה אינטרנט.
- בעצירות בדרך לירז נשארה בסירה עם ליאם בגלל הרגל, ומורדי ומילי יצאו לטיולים. היא תמיד מסתקרנת ונהנית מטיולים כאלה ורק זה העביר חצי מהזמן בכיף.
- דאו המדריך המקסים שלנו עזר להעסיק את ליאם לא מעט! במיוחד בארוחת הצהריים הוא החזיק אותו ונתן לנו לאכול, פריווילגיה שאנחנו לא זוכים לה המון. אז במקרים קיצוניים, יש שם צוות שאפשר לסמוך עליו.
- מעבר לזה השייט עצמו הוא באמת אטרקציה. מסתכלים על הדרך, מחפשים באפלו ועיזים, מדברים על הטבע ההרים והנהר ולעיתים פשוט נהנים מהרוח והנוף. אם תכניסו את הילדים לחוויה - הם יהנו ממנה.
- אפשר לנמנם מדי פעם בעיקר אחרי האוכל וזה גם מעביר קצת מהזמן. זה בדרך כלל השלב שבו כל הנוסעים נכנסים לתרדמת קלה והכל נהיה שקט, וזה סימן שהאוכל היה טעים.
- אנחנו העברנו את הזמן בעיקר בלדבר עם דאו, להכיר את הנוסעים האחרים ולצלם ולתעד את הדרך.
לסיכום
שייט מתאילנד ללאוס בסירה איטית – איזו חוויה מטורפת… ממליצים בחום לכל מי שמתכנן את המעבר הזה מצפון תאילנד, יותר זול מטיסה, יותר נוח, נופים שאי אפשר לראות בשום מקום אחר וזכרונות שניקח איתנו להמון זמן. אם יש לכם שאלות על המסע או חסרים לכם פרטים, שלחו לנו הודעה ונשמח לעזור!
